Vladas Braziūnas

אֵין דָּבָר שָׁקֵט יוֹתֵר מֵהַמַּכּוֹת הַנִּחָתוֹת עַל אֲחֵרִים, אֵין אִיּוּם קָטָן יוֹתֵר עַל מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ הַשְּׂבֵעָה. הַתְּבוּסָה בְּעֵינֵיהֶם אִלֶּמֶת, זְרוֹעוֹתֵיהֶם נִשְׁמָטוֹת בְּשֶׁקֶט. אֵיזוֹ דְּמָמָה נְעִימָה. מִלְּבַד צְלִיל דַּקִּיק נוֹקֵב, טוֹרֵד בְּעִקָּר בַּבֹּקֶר אַךְ נִתַּן לְעִמְעוּם בְּקַלּוּת בָּאִוְשָׁה הַמַּרְגִּיעָה שֶׁל דַּפֵּי הָעִתּוֹן. בְּטֶרֶם יֵעָרְמוּ עֲלֵיהֶם חֳרָבוֹת כְּבָר יִקָּבְרוּ תַּחַת מוּסָף הַבִּדּוּר כּוֹס הַקָפֶה הַמְלֵאָה לְמֶחֱצָה הַדֶּלֶת הַנִּטְרֶקֶת בְּבֵיתֵנוּ הָעוֹמֵד עַל תִּלוֹ.