Vladas Braziūnas

אֶת בֵּית יַלְדוּתִי בְּבּוּאֶנוֹס אָייְרֶס לֹא הָלַכְתִּי לְחַפֵּשׂ – לָמָּה אֶתְעֶה בִּרְחוֹבוֹת שֶׁכְּבָר שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם אַטְרִיחַ זוּג קְשִׁישִׁים אוֹ נַעַר מְנֻמְנָם וְרַק אָצִיץ בְּלֹא חֶמְדָּה בַּחֲדָרִים הַחֲשׁוּכִים אֲשֶׁר כְּבָר אָז הָיוּ לִי כְּמוֹ כּוּכִים וּמִמֵּילָא אֵינִי זוֹכֶרֶת – לֹא, אֲנִי מְוַתֶּרֶת עַל חֲסָדֶיהָ הַכּוֹזְבִים שֶׁל הַנּוֹסְטַלְגְיָה שֶׁכֹּה רַבִּים הַמִּתְמַסְּרִים לָהּ, בְּעִקָּר, דּוֹמֶה, עוֹרְכֵי הַמּוּזִיקָה, וּבְעִקָּר בְּעֶרֶב חַג, שׁוֹלְפִים פִּתְאוֹם לָהִיט נִשְׁכָּח מִפִּי זַמָּר שֶׁכְּבָר מִזְּמַן עָקַר לְקָנָדָה אוֹ לְעִסְקֵי נדל"ן וּלְבֹשְתִי אֲנִי מְגַלָּה שֶׁלֹּא שָׁכַחְתִּי אַף מִלָּה מִמַּה שֶּׁשַּׁרְתִּי פַּעַם בִּדְבֵקוּת שֶׁל נַעֲרָה בְּלִי לְהָבִין אֶת הַזִּמָּה הַמְּצִיצָה מִכָּל שׁוּרָה וּמִצְטַמְרֶרֶת לְשֶׁמַע הַקּוֹל הַבָּהִיר הַמִּצְטָרֵף עַכְשָׁו לַשִּׁיר וְאֵין הוּא קוֹל הָרְפָאִים שֶׁל יַלְדוּתִי כִּי זֶהוּ קוֹל בִּתִּי.