Tal Nitzan טל ניצן
אני נזכרת באֶתִי הִילֶסוֹם ברחוב יהושע בן-נון
הַאִם עוֹד לַחֲשָׁה
"דַּיּוֹ לְיוֹם צָרָתוֹ"
כְּשֶׁיָּצְאָה מִוֶסְטֶרְבְּרוּק בְּקַרוֹן מִסְפָּר 12,
"יֵשׁ לְהַדְבִּיר אוֹתָן כְּמוֹ פַּרְעוֹשִׁים
אֶת הַדְאָגוֹת הַקְטָנוֹת לֶעָתִיד"
כְּשֶׁאָץ אֵלֶיהָ הֶעָתִיד לְהַדְבִּירָהּ?
אוּלַי מוּטָב לִי לַעֲצֹר, לָסֶגֶת
אוֹ לְפָחוֹת לְשַׁנֵּן
"דַּיּוֹ לְיוֹם שִׂמְחָתוֹ"
מוּל רִבּוּעֵי הַחַיִּים הַצְּהֻבִּים
שֶׁפַּעַם רָחֲקוּ וְנֶאֶטְמוּ
וְהַלַּיְלָה הֵם נִפְתָּחִים לְפָנַי
שֶׁאָבוֹא וְאֵצֵא מֵהֶם כִּרְצוֹנִי
וְצִפִּיָּה נִבְעֶרֶת לְאֹשֶר מִתְנַדְנֶדֶת
כְּמוֹ כַּד גָּדוֹל מִדַּי
עַל רֹאשִׁי
(חיים כרותים", יומנה של אתי הילסום 1943-1941, (כתר 1985"